בן יצחק ואוגניה. נולד בשנת תש"ו (1946) בברית המועצות. אביו, שהיה סגן-אלוף בצבא הרוסי, נפל במלחמת העולם השנייה ואמו היתה רופאה. ימי ילדותו של אלכסנדר עברו עליו ברוסיה, שם סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים. בשנת 1965 עלה לארץ והתחיל ללמוד אלקטרוניקה בטכניון העברי בחיפה, אך עם פרוץ מלחמת ששת הימים עזב את ספסל הלימודים כי לא מצא מנוח לעצמו, וביקש להתגייס לצה"ל.

הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1967 והוצב לחיל התותחנים. את הצטרפותו לצה"ל הסביר לאביו החורג בזו הלשון: "אני מצדיק שתי מלחמות: את מלחמת העולם השנייה, בזמן שהרוסים לחמו נגד הגרמנים, ואת מלחמת ששת הימים ... ובכן, החלטתי ללחום נגד הערבים בעת קיום מדינתנו". הוא סיים קורס קצינים והיה חייל מצויין ומפקד מעולה אשר כל פקודיו ומפקדיו אהבוהו. ביום י"ד במרחשון תש"ל (26.10.1969), מת מפצעיו שנפצע יום קודם לכן בעת הפגזת אויב באיזור תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנתניה. לאחר נפילתו הוענקה לו דרגת סגן.